היה זה יום חמישי לא שגרתי, הימים בהם הייתי יוצא לקרוע את העיר עבור חלופ להם, אבל פתאום הייתה הזדמנות שאסור היה לפספס, במרתף דחוס וקטן עלתה לנגן אחת מהלהקות האהובות עלי בהופעה שסודרת את סיבוב ההופעות הנכוחי שלהם, וכמו שהם הדגישו פעם אחרונה לקח להם תשע שנים לחזור לנגן אז הייתי חייב להיות שן, במרתף של לבונטין עלו ויולה וקונטרה-בס, בנג'ו וגיטרות וקצת קלידים ותופים לתפור את אווירת ההזייה של יאפים עם ג'יפים.
אחרי הופעה דחוסה ומהנה החלטנו שצריכים לפקדו כמה מקומות חדשים שנפתחו בעיר, קודם הלכנו לתדר, רדיו פופ-אפ אינטרנטי שמגיע כל קיץ לחודשיים של שידורים מלאי מוסיקה טובה ואיכותית מאולן שקוף מוקף בבר היפסטרי, הפעם הם התמקמו בפיאצה יפה ונחבאת מאחורי פרונטו בפינת רוטשילד-אחד העם עם כיכר יפה, בר מעוטר באומנות רחוב מדהימה, מוסיקה איכותית ומכבי מהחבית, שעה של ספיגת מוסיקה ואווירה משוחררת יצרו רעב ולכן החלטנו ללכת למלא את הכרס ומייד.
נחלת בנימין, צמוד למזללה, דכן חדש עם השם הקורץ סנדוויץ, הבטחה לא קטנה למנות מתוחכמות ומורכבות בתוך לחם טוב, נכנסים ומדלגים מעל כלב ענק וידידותי, תפריטים מוגשים ותפריט ספיישלים על לוח מעל, תמונה ענקית של פועלים אוכלים סנדוויצים מעל רקע העיר ממול, רק שהתצלום הקלאסי עם קו הקריע של ניו יורק הוחלף בתל אביב, אופציות מענינות עם שילובים מסקרנים של פירות ים, קציצות דגים ותבשילים שונים, בסוף מחליטים ללכת על 2 סנדויצים- אחד עם בולונז ואחד עם תבשיל טלה, צלוחית זיתים מרירים מגיעה מהר אבל לכריכים לוקח זמן.
אחרי המתנה אל קצרה מגיע הכריך- ראשון הבולונז, לחמנייה יפה אבל לא גדולה, תבשיל חם ורייחני, ביס ראשון מגלה לחם איכותי שעבר חימום קצר שנתן פריכות נהדרת מבחוץ, ובפנים תבשיל בשר איכותי שמרגיש שעבר בישול ארוך, הבשר רך ומתקתק, רוטב בכמות הנכונה ששומר על הלחם והתבשיל רטוב אבל הלחמנייה לא מתפרקת,אחרי כמה ביסים מתגלה גם גבינה מותכת שיוצרת חוטים נעימים וטעם מוסף.
כריך שני מכיל תבשיל טלה עם צנוברים, טחינה וחצילים, הבשר מדיף ניחוח עמוק של טלה לא מתנצל, תיבול של בהרט ותבלינים חמים אבל לצערי גם יובש די קיצוני, הטחינה לא מורגשת ומנה יפה שלה הייתה מעוררת את הסנדוויץ שהפך לשממה שמייבשת את הפה למרות הטעם האיכותי של תבשיל הטלה.
אחרי לעיסה קצרה הגיע הזמן לקינוח- קרואסון סביח, קרואסון גדול שהיה איכותי אבל השעה המאוחרת (חצות לערך) לא עשתה לו טוב ממולא בטחינה, ביצים וחצילים. הבצק היה מתקתק והיה איזון נעים בין ביצה חומה לחצילים רכים, זה הייה סביח נעים אבל לא מתקרב לאיכותו של הסביח הקבוע של ימי שישי, קצת חריף, קצת אמבה והיינו מקבלים מנה בלתי נשכחת.
אז מה היה לנו? סנדוויץ מענין ולא שיגרתי, חומרי גלם שמרגישים שהם איכותיים, מילויים מקוריים וכאלה שקורצים לביקר נוסף (אוממי, פירות ים...) אבל בחשבון הסופי יצאנו עם חשבון של כ-110 ש"ח (הבולונז והטלה סביב 45 ש"ח לאחד, הסביח 25 ש"ח) קצת פחמימה או סלט קטן ליד היה עוזר למלא את הקיבה, קצת יותר איזון בטעמים ובתוספות והמקום הזה יכול להיות מקדש לסנדוויץ, ציון הדוקטור- 7.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
אחרי הופעה דחוסה ומהנה החלטנו שצריכים לפקדו כמה מקומות חדשים שנפתחו בעיר, קודם הלכנו לתדר, רדיו פופ-אפ אינטרנטי שמגיע כל קיץ לחודשיים של שידורים מלאי מוסיקה טובה ואיכותית מאולן שקוף מוקף בבר היפסטרי, הפעם הם התמקמו בפיאצה יפה ונחבאת מאחורי פרונטו בפינת רוטשילד-אחד העם עם כיכר יפה, בר מעוטר באומנות רחוב מדהימה, מוסיקה איכותית ומכבי מהחבית, שעה של ספיגת מוסיקה ואווירה משוחררת יצרו רעב ולכן החלטנו ללכת למלא את הכרס ומייד.
נחלת בנימין, צמוד למזללה, דכן חדש עם השם הקורץ סנדוויץ, הבטחה לא קטנה למנות מתוחכמות ומורכבות בתוך לחם טוב, נכנסים ומדלגים מעל כלב ענק וידידותי, תפריטים מוגשים ותפריט ספיישלים על לוח מעל, תמונה ענקית של פועלים אוכלים סנדוויצים מעל רקע העיר ממול, רק שהתצלום הקלאסי עם קו הקריע של ניו יורק הוחלף בתל אביב, אופציות מענינות עם שילובים מסקרנים של פירות ים, קציצות דגים ותבשילים שונים, בסוף מחליטים ללכת על 2 סנדויצים- אחד עם בולונז ואחד עם תבשיל טלה, צלוחית זיתים מרירים מגיעה מהר אבל לכריכים לוקח זמן.
אחרי המתנה אל קצרה מגיע הכריך- ראשון הבולונז, לחמנייה יפה אבל לא גדולה, תבשיל חם ורייחני, ביס ראשון מגלה לחם איכותי שעבר חימום קצר שנתן פריכות נהדרת מבחוץ, ובפנים תבשיל בשר איכותי שמרגיש שעבר בישול ארוך, הבשר רך ומתקתק, רוטב בכמות הנכונה ששומר על הלחם והתבשיל רטוב אבל הלחמנייה לא מתפרקת,אחרי כמה ביסים מתגלה גם גבינה מותכת שיוצרת חוטים נעימים וטעם מוסף.
כריך שני מכיל תבשיל טלה עם צנוברים, טחינה וחצילים, הבשר מדיף ניחוח עמוק של טלה לא מתנצל, תיבול של בהרט ותבלינים חמים אבל לצערי גם יובש די קיצוני, הטחינה לא מורגשת ומנה יפה שלה הייתה מעוררת את הסנדוויץ שהפך לשממה שמייבשת את הפה למרות הטעם האיכותי של תבשיל הטלה.
אחרי לעיסה קצרה הגיע הזמן לקינוח- קרואסון סביח, קרואסון גדול שהיה איכותי אבל השעה המאוחרת (חצות לערך) לא עשתה לו טוב ממולא בטחינה, ביצים וחצילים. הבצק היה מתקתק והיה איזון נעים בין ביצה חומה לחצילים רכים, זה הייה סביח נעים אבל לא מתקרב לאיכותו של הסביח הקבוע של ימי שישי, קצת חריף, קצת אמבה והיינו מקבלים מנה בלתי נשכחת.
אז מה היה לנו? סנדוויץ מענין ולא שיגרתי, חומרי גלם שמרגישים שהם איכותיים, מילויים מקוריים וכאלה שקורצים לביקר נוסף (אוממי, פירות ים...) אבל בחשבון הסופי יצאנו עם חשבון של כ-110 ש"ח (הבולונז והטלה סביב 45 ש"ח לאחד, הסביח 25 ש"ח) קצת פחמימה או סלט קטן ליד היה עוזר למלא את הקיבה, קצת יותר איזון בטעמים ובתוספות והמקום הזה יכול להיות מקדש לסנדוויץ, ציון הדוקטור- 7.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה