אין ספק שהישראלים אוהבים סנדוויץ, או כל דבר שתשים בין 2 פרוסות לחם או בין כל פחמימה שהיא, יש אנשים שלא יכולים לאכול ארוחה בלי איזו פרוסת לחם, ובמסעדות פועלים תמיד הלחם האחיד חייב להיות חלק מפתיחת השולחן, אבל לפעמים הלחם הוא רק פסיק קטן בסיפור, רק חוצץ שמאפשר להרים בביטחה את העומס לתוך הפה, אבל לפעמים הוא חלק חשוב מאוד מהדיל.
הלכנו בצהרי ערב חג לרובן ברעננה, מקום שאורז בין 2 פרוסות לחם ערימות של בשר חתוך דק דק, העתק של אותם מעדניות יהודיות שממוקמות בניו יורק, ברעננה הוא התמקם במתחם חדש בשם הבית ברחוב ברנר, על חורבות מספרה הוקמו כמה סניפים של מוסדות תל אביבים שבאו להפיץ בעיר השיעמום קצת יוקרה, על שטח די קטן מצטופפות סניף של אספרסו בר, סניף של רובן, סניף של אייסברג ובקרוב גם סניף של ג'מס, שילוב מסקרן שחשבתי שיכול להיות נחמד, האפשרות לקפץ מסניף לסניף ולהרכיב ארוחה של טעימות מכול מקום, הגענו למקום שהיה שוקק חיים, בעיקר סניף הקפה , התמקמנו על שולחן קק"ל בפתח רובן ועשיתי הזמנה מהירה- פעמיים כריכים מיקס של 200 גרם כל אחד, 1/3 בירה ושתייה קלה אחת.
.jpg)
המקום מעוצב יפה, קירות עץ, מחזיקי מפתחות מכול העולם על הקירות, הבירה מוגשת מהר, קרירה וצלולה, בירה גרמנית בשם טוכר שהייתה קלילה ונעימה ובמחיר משתלם של 13 ש"ח לשליש עם אופציות לחצאים ואף ל-1.8 ליטר. אחרי מעט המתנה הגיעו הכריכים- ערימה יפה של נתחים פרוסים דק דק של קורנביף ושל פסטרמה, כמו חפירה אריכאולוגית שמגלה שכבות שכבות שמונחות כמו מערסלות אחת את השניה, ביס גדול גדול והטחינה מתחילה, הבשר עדין וטוב, אבל פה מסתיים העניין- אומנם יש נוכחות של חרדל, מעט כרוב כבוש, עגבנייה ואפליו לחם אבל כל הטעמים הללו עדינים מדי, נבלעים ולא תורמים, הבשר איכותי אבל לא סוחף, חרדל חריף משובח, מיונז טוב, קצת פיקנטיות... קצת תיבול היו לוקחים את הכריך הזה רחוק רחוק.... אולי לא לפי המסורת אבל אחרי הכול אנחנו טובים בארץ בשינוי מסורות.
ביחד עם הכריך מגיע כמובן גם הקורנישון, מלפפון חמוץ מעוטר יבלות עם טעם חמוץ- מתוק, טעם שאוהבים או ששונאים, הוא מוסיף מעט צבע אבל נעלם מהר מדי גם כן.... אבל הכריך נעלם מהר וגם הקורנישון, הלחם היה רק הד חלוש ולמרות כמות הבשר המכובדת משהו בקיבה נשאר רעב...
אז לסיכום מה היה לנו? פעמיים מיקס של 200 גרם (31 ש"ח כל אחד), 1/3 בירה (13 ש"ח מוצדקים) 1 פפסי מקס (8 ש"ח) סה"כ 84 ש"ח לא מוצדקים מספיק. כריך נחמד, הרבה בשר אבל עדיין משאיר אנחנו מעט רעבים.
ציון הדוקטור- 6.5, VFM לא מספק, הבירה מעלה את הציון בחצי נקודה בגלל התמחור ההוגן.
אחרי הכריך הסתובבנו עוד קצת ושמחתי למצוא סניף של באשר, מלך הגבינות משוק מחנה יהודה, מבחר עצום של גבינות משובחות ונדירות וממש לא זולות, הרבה טעימות, כמה שלוקים של יין שהוצע בשמחה ונזק חמור של גבינות משובחות ומסריחות במיוחד שיעזרו לי להעביר את שארית החג והחופשה.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
הלכנו בצהרי ערב חג לרובן ברעננה, מקום שאורז בין 2 פרוסות לחם ערימות של בשר חתוך דק דק, העתק של אותם מעדניות יהודיות שממוקמות בניו יורק, ברעננה הוא התמקם במתחם חדש בשם הבית ברחוב ברנר, על חורבות מספרה הוקמו כמה סניפים של מוסדות תל אביבים שבאו להפיץ בעיר השיעמום קצת יוקרה, על שטח די קטן מצטופפות סניף של אספרסו בר, סניף של רובן, סניף של אייסברג ובקרוב גם סניף של ג'מס, שילוב מסקרן שחשבתי שיכול להיות נחמד, האפשרות לקפץ מסניף לסניף ולהרכיב ארוחה של טעימות מכול מקום, הגענו למקום שהיה שוקק חיים, בעיקר סניף הקפה , התמקמנו על שולחן קק"ל בפתח רובן ועשיתי הזמנה מהירה- פעמיים כריכים מיקס של 200 גרם כל אחד, 1/3 בירה ושתייה קלה אחת.
.jpg)
המקום מעוצב יפה, קירות עץ, מחזיקי מפתחות מכול העולם על הקירות, הבירה מוגשת מהר, קרירה וצלולה, בירה גרמנית בשם טוכר שהייתה קלילה ונעימה ובמחיר משתלם של 13 ש"ח לשליש עם אופציות לחצאים ואף ל-1.8 ליטר. אחרי מעט המתנה הגיעו הכריכים- ערימה יפה של נתחים פרוסים דק דק של קורנביף ושל פסטרמה, כמו חפירה אריכאולוגית שמגלה שכבות שכבות שמונחות כמו מערסלות אחת את השניה, ביס גדול גדול והטחינה מתחילה, הבשר עדין וטוב, אבל פה מסתיים העניין- אומנם יש נוכחות של חרדל, מעט כרוב כבוש, עגבנייה ואפליו לחם אבל כל הטעמים הללו עדינים מדי, נבלעים ולא תורמים, הבשר איכותי אבל לא סוחף, חרדל חריף משובח, מיונז טוב, קצת פיקנטיות... קצת תיבול היו לוקחים את הכריך הזה רחוק רחוק.... אולי לא לפי המסורת אבל אחרי הכול אנחנו טובים בארץ בשינוי מסורות.
ביחד עם הכריך מגיע כמובן גם הקורנישון, מלפפון חמוץ מעוטר יבלות עם טעם חמוץ- מתוק, טעם שאוהבים או ששונאים, הוא מוסיף מעט צבע אבל נעלם מהר מדי גם כן.... אבל הכריך נעלם מהר וגם הקורנישון, הלחם היה רק הד חלוש ולמרות כמות הבשר המכובדת משהו בקיבה נשאר רעב...
אז לסיכום מה היה לנו? פעמיים מיקס של 200 גרם (31 ש"ח כל אחד), 1/3 בירה (13 ש"ח מוצדקים) 1 פפסי מקס (8 ש"ח) סה"כ 84 ש"ח לא מוצדקים מספיק. כריך נחמד, הרבה בשר אבל עדיין משאיר אנחנו מעט רעבים.
ציון הדוקטור- 6.5, VFM לא מספק, הבירה מעלה את הציון בחצי נקודה בגלל התמחור ההוגן.
אחרי הכריך הסתובבנו עוד קצת ושמחתי למצוא סניף של באשר, מלך הגבינות משוק מחנה יהודה, מבחר עצום של גבינות משובחות ונדירות וממש לא זולות, הרבה טעימות, כמה שלוקים של יין שהוצע בשמחה ונזק חמור של גבינות משובחות ומסריחות במיוחד שיעזרו לי להעביר את שארית החג והחופשה.
http://www.google.com/help/hc/images/feedburner/wp-email-code.gif
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה